עשרים
פתגמים ראשונים לילדים
אודות הספר
״אמור לי ואשכח, למד אותי ואזכור, שתף אותי ואלמד״ בנג׳מין פרנקלין
השראה
. הספר למעשה ״נולד״ בפריז
אני ומשפחתי התגוררנו בפריז שבצרפת במשך 10 שנים והילדים נולדו בצרפת והתחנכו במסגרות צרפתיות ציבוריות ללא שום עברית
לכן, כל הזמן, חיפשתי דרכים לחבר את הילדים לעברית בכל מיני צורות, קלטות די וי די, ספרים, משחקים, חוברות עבודה, וכו
אחד מהדברים שעשינו היה נושא הפתגמים
החזקתי בטלפון שלי רשימה של פתגמים בעברית שאספתי במשך הזמן, וכל יום בארוחת הבוקר, הייתי בוחרת פתגם והיינו משוחחים על עליו
הייתי מסבירה את הפתגם ונותנת דוגמה מהחיים. אחרי כן, עשינו סבב וכל ילד היה נותן דוגמה משלו לפתגם על מנת לוודא הבנה
יום אחד, הגיעו אלינו אורחים מישראל שנחשפו ל״ריטואל״ הפתגמים שלנו ואמרו ״הלוואי שכל ילדי ישראל יכירו את הפתגמים האלו״
זה נתן לי את הרעיון הראשוני לכתיבת הספר
לאחר שהיה לי כתב יד פניתי לשניר המקסים מהוצאת שניר ולשמחתי הוא אהב את הפרויקט ויצאנו לדרך
הפתגמים
בחרתי 20 פתגמים שגורים עם ערך חינוכי כמו ״תפסת מרובה לא תפסת״, ״אם אין אני לי מי לי?״, ״לשקר אין רגליים״, ״לא כל הנוצץ זהב״, ״אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו״ וכו
מקורות הפתגמים שונים ומגוונים - פרקי אבות, חז״ל, התורה, ועוד אבל מה שיפה הוא שהם עוסקים בענייני מוסר בין אדם לחברו ובין אדם לעצמו ושהם רלוונטיים גם היום
הפתגמים בשפתם המקורית מנוסחים בלשון זכר, אך כמובן שמתייחסים לשני המינים. לכן בחרתי בחלק מהדוגמאות לנסח את הפתגמים בלשון נקבה
הספר
בניתי את הספר בצורה שתהלום את הדרך שאנחנו למדנו את הפתגמים
כל עמוד כפול הוא פתגם, ולכל פתגם יש הסבר שאמור לעזור למבוגר להסביר את הפתגם לילדים, ואז יש דוגמה מחיי היומיום של הילדים שממחישה שימוש יומויומי בפתגם מלווה באיור צבעוני ומרנין של המאיירת המוכשרת אבירה דס
כמובן שמומלץ מאד לפתוח שיחה עם הילד ולבקש ממנו שיתן דוגמה משלו